יום שני בתאילנד ... מנסים להתרגל

אחרי שינה טובה וארוכה קמנו רעננים התארגנו ונפגשנו עם הנהגת שלנו שלא דיברה מילה באנגלית (בהמשך תבינו למה הפרט הזה חשוב) לאחרי שתקשרנו איתה דרך גאם בטלפון יצאנו לדרך ליום טיול קל להכרות עם הסביבה. אחרי כחצי שעה הגענו לחוות קופים. הילדים מאד נהנו מהקופים ומהמופע המדהים שלהם. מסתבר שבתאילנד מאלפים קופים שיעזרו בקטיף קוקוסים, יותר נכון הקופים מטפסים על עץ הקוקוס הגבוה מנערים את הקוקוס בתנועה סיבובית עד שהוא נתלש ונופל. כמובן שאי אפשר בלי תקרית קטנה. אחד הקופים היותר קטנים ו״חמוד״ במיוחד החליט למשוך לנטע בשיער. קרן ואני זינקנו עליו אבל נטע לא התרגשה יותר מדי רק ביקשה שאבא ישים אותו בפינה בעונש כי ״ככה לא עושים לנטע״. סגרתי את הפינה הזאת עם בעל המקום והמשכנו ליעד הבא ...... חוות נחשים. מהרגע הראשון לא אהבתי את המקום הזה. נחשים זה פשוט לא כיף ומפחיד. הילדים גילו עניין קל אבל ניכר עליהם שזה לא ממש כיף. גולת הכותרת , מופע הנחשים.

זוועה חיה, איזה פחד. המפעיל מנשק נחש קוברה !!! באמצע המופע אמרנו תודה ונפרדנו לשלום מהנחשים. מקווה שלא נראה אותם יותר ! המסע הזואולוגי שלנו ממשיך. הגענו לחוות הטיגריסים. מקום מושקע, מאד מאורגן ומאד מאד תיירותי (לאו דווקא במובן הרע של המילה). בעקבות מודיעין מוקדם והמלצה מגדי וגאם בחרנו במסלול smallest. בתוך חדר יחסית סטרילי, נכנסים רק יחפים, בלי מצלמות פלאש (אין לי מושג איך מכבים את הפלאש במצלמה החדשה ולכן יש רק וידיאו מהחוויה הזאת), ועם מדריך צמוד ל10 דקות. מתחבקים ומשתעשעים בעדינות עם גורי נמרים בני לא יותר משלושה חודשים. חוויה מדהימה. לנטע היה קשה להשתחרר, ניצן התחיל לזרום אחרי כמה דקות וניר התחברה מיד. מאד מאד מיוחד וגם יחסית יקר לתאילנד אבל שווה, אני ממליץ בחום. המשכנו לבקר באגם מקומי ולאכול צהריים. הגענו למקום. האגם נראה נחמד אבל איפה מסעדה ? אנחנו רעבים. הנהגת לא מתקשרת אז התקשרנו לגאם. עזבנו את האגם מתוך כוונה לחזור אחרי ארוחת הצהריים (בכל זאת שלמנו 20 באט כניסה לכל המשפחה ;-) ).

אכלנו אחלה ארוחת צהריים , בופה, במסעדה שהיא גם משתלה מאד יפה. היה גם אוכל תאילנדי נפלא וגם אורז וצ׳יפס ככה שכולם היו מרוצים. נכנסו לאוטו הנהגת שואלת אותי back to Tao ? וכמובן שאמרתי yes yes . אחרי 20 דקות הבנו שאנחנו בדרך ל town יענו למלון בעיר. ניר וניצן חופרים ואני מתקשר לגאם. עד שדיברנו והבנו כבר היינו במלון. הקידוחים מניר וניצן המשיכו אבל החלטנו לוותר על האגם ולהשתכשך בבריכה. בפעם הראשונה שהחלטנו לתקשר נפלנו :-) ואיך שקרן אומרת באהבה גדולה ״על טעויות משלמים״. תוך חמש דקות מכיבוש הבריכה ע״י ילדי משפחת שדה מרבית האורחים הגויים ,המקומטים משיזוף יתר ברחו ונסו על נפשם. שקט לא יהיה פה. דרך אגב התאילנדים מאד נחמדים ומסבירי פנים. מגיבים בחום לילדים בעיקר לנטע ובשום מקום לא מבקשים תשלום על נטע ולא שואלים בת כמה היא, אפילו לא במלון.

בערב יצאנו לאכול ולעשות קצת קניות בשוק הלילה. היה מאד נחמד, התמקחנו (קצת קשה שהילדים לא ממש מבינים ועסוקים בקידוחים אבל אפילו הם הבינו בשלב מסוים את הטקס המשונה הזה בין המוכר והקונה) שתינו שייקים מצוינים, אכלנו בננה לוטי. ניצן התעקש לאכול מקדונלדס ואפילו ניצן, ניר וקרן עשו מסג רגליים והיו מאד מרוצים מהרעיון.

חזרנו עייפים אך מרוצים לארוז לקראת מחר. ניר עם קצת חום, כנראה דלקת אוזניים, קיבלה אקמולי וטיפות אוזניים (מי הגאון שהוסיף את זה ברשימה לטיול ?). מחר שמונה וחצי אחרי צ׳ק אאוט וארוחת בוקר יוצאים לטיול שלושה ימים.

נשתמע בקרוב ברגע שנפגש שוב עם חיבור אינטרנט אלחוטית, אילן והאייפד.

(דרך אגב יהייה נחמד לקבל תגובות :-) )