היום החמישי והשישי - טיול בצפון

ביקרנו בבוקר במקדש הלבן, מקדש מדהים ביופיו כולו לבן ושמשות זוהרות. כשמעמיקים מבינים את המסר מאחורי המקדש הזה והסיפור מאת גדי מחזק את ההרגשה. המקדש כולו מוקדש לפאר את תורת הבודיהזים ולקלס את התרבות המערבית. גיהנום מובטח לכל מי שילך שולל אחרי התרבות המערבית, הוליווד, אלכוהול, כוח ומלחמות. למי שילך אחרי הבודהיזם מובטחת שלווה קוסמית. בכל פינה אפשר לראות את מסריו של האומן ,לפעמים טיפה בוטים. דרך אגב האומן מתפרנס בכבוד רב במערב מה שאיפשר לו לבנות כזה מקדש שכולו ממומן על ידו באופן אישי. רוב המבקרים הם תאילנדים שנורא מתרגשים. הם גם מתרגשים מניר שהפכה להיות אטרקציה וכולם רוצים להצטלם (תודה לעתליה ;-) על ההגהה) איתה. ניר משתפת פעולה ואפילו חשבה למסחר את זה, 100 באט לתמונה :-).

המשכנו לרדת דרומה בדרך לצאנג מאי (צאנג = עיר, מאי = חדשה) בדרך עצרנו להתרעננות קצרה באחד מהמעינות החמים הרבים שיש בדרך (בהמשך נגיע לאחד יותר מסודר). הגענו למפעל שימשיות עץ לראות את תהליך היצור, הילדים התרשמו והתנסו ואז לאטרקציה, ציור על כל דבר אפשרי. ציורי גוף מרהיבים, ציור על חולצות, מניפות, נרתיק המצלמה, וכו .... הילדים מאד נהנו ומיצו את העניין עד תום. המוטיב השולט והחוזר אצל ניצן וניר היה דרקונים, נטע הלכה על פילים. היה כיף. המשכנו למפעל לייצור משי וראינו את כל תהליך הייצור משלב הגולם ועד טווית בד משי. נחמד. צהריים במסעדה תאילנדית. האמת שכל הארוחות שלנו נראות דומות. 2 צלחות ציפס , 2 צלחות אורז לבן, קטשופ, קולה ומיץ תפוזים. עד כאן הילדים למעט תוספות לפעמיים של ׳נאגטס׳ (עוף בטמפורה), ושניצל לפעמיים. קרן ואני מנסים מרק, כמובן פתאי, עוף חריף לי וירקות לקרן.  עד כאן עם הארוחות.
המשכנו לאתר מעיינות חמים, הילדים שמו ביצים במים וקיבלו ביצים קשות אחרי עשר דקות, שכשכנו רגליים במים החמים, ניר וניצן טבלו בבריכה חמה והמשכנו למקדש הכי מפורסם בצאנג מאי, בראש הר. המקדש מרשים ביותר ומספק תצפית על כל העיר. טיפסנו 314 מדרגות !!! עד למקדש. היה מאד מיוחד ומאד יפה. הילדים, בעיקר ניצן, גילו התעניינות בפסלים השונים ובמה שהם מסמלים. השעה שמונה בערב. בהחלט סיום ראוי לשלושת ימיי הטיול בצפון! היה כיף, מלמד ובקצב הנכון שהתאים לכל המשפחה.
סגרנו את היום בשוק הלילה אחרי ארוחה במסעדה תאילנדית-הודית שמתמחה באוכל צמחוני. כמובן קצת קניות ומסג׳. הפעם הלכנו למקום אחר שהתברר כפחות מוצלח. הילדים טוענים שהיה לא משהו הפעם ובעיקר ליטפו אותם ולא עיסו אותם. תופסים תחת, נצטרך להחזיר אותם למציאות בארץ :-)

ביום השישי והאחרון לטיול בצפון התפצלנו.
ניצן, ניר ואני נסענו להרים לחווית אומגות בגונגל ונטע וקרן נשארו ליום עירוני בקניון ובבריכה.
הטיול באומגות היה מ ד ה י ם ! ! !

בין זוג עצים מחובר כבל מתכת שעליו אנחנו גולשים שאנחנו מחוברים בריתמה לכבל. הכל מתנהל בצורה מאד בטיחותית ומאובטחת. מדריך על כל שני אנשים ופשוט מקפצים בין העצים בגונגל. בהתחלה קצת מפחיד אבל ברגע שמשתחררים זה פשוט כיף אדיר. ניצן היה קצת מבוהל בהתחלה אבל מהר מאד השתחרר ונהנה מאד. ניר לא פחדה לרגע ופשוט זרמה ולא הפסיקה לחייך. גם אני חששתי בהתחלה אבל יחסית מהר ביחד עם ניצן זרמנו והתחלנו להנות. אחד מהשיאים היה כבל באורך 800 מטר בגובה עשרות מטרים. זה מספיק ארוך כך שיש מספיק זמן (כחמישים שניות) להנות מהנוף המרהיב וגם להבין את מצבך, תלוי בין שמים לארץ ! היה גם קצת סנפלינג , ארוחת צהריים וטיול קצר למפל יפה. חוויה אחרת, מלאת אנדרנלין. החיוך לא ירד לנו מהפנים הרבה זמן.
חזרנו אחה״צ למלון נפגשנו עם נטע וקרן שבילו במשחקייה בקניון ובבריכת המלון.

ערב אחרון בצאנג-מאי, סוגרים פינות בקניות בשוק, כולל מזוודה נוספת שתכיל את כל הקניות!

מסאג׳ים (הפעם שעה ובמקום הטוב) וארוחת ערב במסעדה איטלקית מצויינת שקרן איתרה בבוקר.

להתראות צ׳אנג-מאי, מחר יוצאים לקו-צ׳אנג ( אי הפילים, צ׳אנג = פיל).

לילה טוב,  אילן והגעגועים (אני כבר מתגעגע לחלק הזה בטיול נראה לי שבאיים הסיפור יהייה שונה לגמרי).